זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

    ויאמר משה אל כל עדת בני

ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

בעת שהיה הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל ילד, התחוללה מלחמת העולם הראשונה, שהביאה בכנפיה עוני ודוחק. אביו רבי רפאל ניצב בפני שוקת שבורה. מצבו הכלכלי היה עגום ביותר, ובלית ברירה נאלץ להפרד מהאי ג’רבא, ולנסוע עם משפחתו לתונס, לתור אחר מקור פרנסה. הסחורה שהביא עמו רבי רפאל, נקנתה בממון רב עקב המצב, וההצלחה האירה לו פנים. בכל יום שב היה לביתו עם כיס מלא זהובים אותם הרויח.

כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה'

זהו סוד ההצלחה בכל ביקורת, הן בין בני זוג, הן בחינוך ילדים והן בכל יחסי אנוש. תחושת כפיה יוצרת מרדנות. אין אדם שמעוניין שאחרים ינהלו את חייו. החכמה היא לגרום לו להתנהל נכונה, על ידי שמביאים אותו למצב שהוא יבחר בכך, ולא ירגיש כפוי מצדנו.

כיצד עושים זאת?

הרי אצלו העיקר היא התורה, והשאר הם סיוע למטרה. לכך מנת חלקו גדולה, ויקבל שכר אף על האכילה.

  במסכת כריתות (ה' ע”ב) מבואר כי מלבד

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

יום הששי י”ט שבט תשע”ט   מנהגנו לעמוד

רופא שבדק את הגראי”ל שטיינמן זצ"ל בערוב ימיו, אמר לו בסיום הבדיקה: "כבוד הרב, אתה חי כל רגע בנס…".

מיד החזיר לו הרב "גם אתה!".

מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ

 

תפקיד כיום: רב מושב זמרת וראש מוסדות "אהל משה" (הכוללים גני ילדים, ת"ת לבנים, בי"ס לבנות, וישיבת "ברכת ה’").

תפקידים בעבר: כארבע שנים רב בית כנסת טריפוליטאים בקרית הרצוג, ואח"כ שנתיים ר"מ בישיבת "נתיב השבים" בבארר שבע.

הבוקר יום ראשון ז’ בתשרי התשע"ו מגיעה גברת אל משרדי הישיבה ומצליחה להסעיר את הישיבה.
הסיפור שלה כל כך קצר אך מספיק בשביל לרגש נפש יהודית ולחזק את אמונת החכמים שלנו.
וכך היא מספרת:
יש לי אח שסבל מ-28 שנות עקרות ובדידות, הוא וזוגתו ניסו את כל הסגולות הטיפולים האפשרים, וחודש רדף חודש שנה רדפה שנה, והם הספיקו כבר לחגוג 28 שנה של נישואים אך ללא ילדים!
בשנה שעברה צילצלו אלי והציעו לי לתרום 3000 ולזכות בברכתו של מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז, בתפילת נעילה ביום כיפור. ברגע הראשון רציתי לדחות אותם על הסף, אבל במחשבה שנייה אמרתי לעצמי אולי זוהי ההזדמנות בשביל אחי, אנחנו כל המשפחה כל הזמן מתפללים עליהם, ואולי זה הזדמנות הכי גדולה שאני יכולה להקדיש עבורם, בחשבון פשוט אמרתי: אם בתפילת נעילה חותמים וקובעים איך תראה השנה, אין דבר יותר טוב מזה שגדול הדור בכבודו ובעצמו יתפלל עליו. תרמתי ומסרתי את שמו ושם אשתו לתפלה.
אני שכחתי, אבל כאשר עברה הבשורה המצמררת במשפחה כי אשתו נכנסה להריון, ידעתי באותו רגע שעשיתי משהו ענק ויש לי חלק בתינוק הזה שנולד בשעטו"מ לפני חודשיים.

ניתן לשמוע את הסיפור מכלי ראשון מפי האחות. פרטים במשרד הישיבה
 

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).